פרשת סדום – פורסם בכתב העת 'מוזה'

ים־המלח מושפע הן מתנודות אקלים טבעיות והן ממעשי האדם – המתרחשים סמוך אליו, אך גם במרחק של עשרות אלפי קילומטרים ממנו, בשטח אגן הניקוז העצום שלו. מפעלי ים־המלח בסדום הם גורם משמעותי, המשפיע על נוף ים־המלח וחופו המערבי. לצורך התפתחותם מבצעים המפעלים פרויקטים הנדסיים גדולים, המותירים חותם נופי. במאמר מתוארים שני מיזמי פיתוח שבוצעו בתקופות שונות, האופן שבו נעשו והשיח הציבורי אודותיהם ואודות הנוף. הראשון, מאמצע שנות ה-60 של המאה העשרים, היה מגה-פרויקט מבחינה הנדסית ונופית: סכירת האגן הדרומי והפיכתו לבריכות אידוי מלאכותיות. השני, משנות ה-80 של המאה העשרים: בניית מסוע האשלג מסדום למישור רותם. דרך שני מקרי המבחן הללו ניתן לזהות שינוי באופן הפעולה של מפעלי ים־המלח ותמורות באג'נדות הציוניות והישראליות אודות הנוף, הטבע והסביבה: מעבר מתפישה של "כיבוש השממה" לתפישה של "פיתוח בר־קיימא".