שיחה עם ורד סבאג-קורן, סמנכ"ל חינוך בעמותת לוטם

מהי עמותת "לטם" ובמה היא עוסקת?

"לטם" הוקמה לפני 25 שנה על-ידי עמוס זיו, מנכ"ל העמותה, במטרה לסייע לאנשים עם מוגבלויות שונות לצאת לטבע. עם השנים פעילות העמותה התרחבה, וכיום לעמותה יש שלושה מרכזים – בעמק השלום (יקנעם), בדרום ובירושלים. בשנים האחרונות, העמותה עוסקת לא רק בהדרכת טיולים לבעלי מוגבלויות, אלא גם מקיימת חוגי טבע, הדרכות במרכז לחקלאות קדומה שלנו (נגיש, כמובן) ומייעצת בנושאים של הנגשת שירות והנגשה תוכנית לגופים שונים הנותנים שירותים והדרכה (לדוגמה מוזאונים).

 מה הכוונה ב"הנגשה תוכנית"?

פעם הדגש בחוק היה אך ורק לנגישות פיזית, מה שנקרא "מתו"ס" – מבנים, תשתיות וסביבה. הביטוי של תקנות אלה בשטח בא לידי ביטוי במעקה, שיפועים שונים, מעליות, שירותי נכים ועוד.

אבל אלה לא נתנו מענה לפלח גדול נוסף של האוכלוסייה, שיש לו צרכים מיוחדים, כגון: לקויות למידה, פגיעות קוגניטיביות, בעיות נפשיות, לקויות חושיות ועוד…. אז לפני כחמש שנים נוספו תקנות להנגשת שירות ותוכן המודעות כיום – וגם החוק – מתייחסים לקהל הרבה יותר רחב מאשר רק לאלה המתמודדים עם מגבלה גופנית בלבד.

אגב, בשנת 2017  נכנס לתוקף גם חוק נגישות אתרי האינטרנט, שמטרתו לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות השתתפות מלאה ושוויונית בפעילויות דיגיטליות ובצריכת שירותים המתבצעים בעזרת האינטרנט.

ובכל זאת, מה זה אומר בפועל, להנגיש תכנים?

אנחנו שואלים שאלות כמו: איזה מידע לתת לאנשים שונים וכיצד. לא רק שאלות הנדסיות-פיזיות של איך אנשים נעים במרחב, אלא גם שאלות על איך אנשים חושבים ומתקשרים. איך להעביר מידע בצורה יותר מוחשית וחושית למי שלא יכול לחוות ביקור "רגיל" במוזאון? זה פן שדרוש מעוף ויצירתיות.

תתארי לי בבקשה את תהליך הייעוץ לאתר שמעוניין לעבור הנגשה תוכנית. אני מניחה שברוב האתרים אי-אפשר להנגיש הכל, משיקולי תקציב או מקום, אז ממה מתחילים?

עושים סדרי עדיפויות. מה הדבר המרכזי שמעוניינים למסור? מה הדבר החשוב שאתו אנחנו רוצים שהמבקרים יצאו? מה יגרום למבקר לסיים את הביקור ולומר לעצמו "היה לי שווה להגיע"? אחרי שנענה על שאלות אלה, נתמקד בהנגשה של התכנים הללו, המהותיים לאתר.

נשמע לי כמו שאלות שראוי לשאול את עצמנו כל הזמן, לא רק בהקשר של הנגשה. תני לי דוגמאות לאתרים שליוויתם בתהליך של הנגשת תכנים, ומה היו התובנות אליהן הגעתם והשינויים שנעשו

אנחנו עובדים עכשיו עם הגן הלאומי הרודיון. מדובר באתר ארכאולוגי, שבו, בין היתר, שרידי הארמון והקבר של הורדוס. אתרים ארכאולוגיים נראים לרוב האנשים כמו גל אבנים סתמי… ובדרך כלל, האתר עסוק בלספר למה המקום ממוקם דווקא שם, מה ההיסטוריה שלו ומי עבר בו ועוד…. אבל אנחנו מתכוונים להמחיש – במגוון דרכים הפונות לחושים שונים – לא רק איך המקום נראה פעם, אלא גם איך חיו בו פעם, כדי לקשר את האתר לחיים שלנו ולהפוך את המידע לרלוונטי ומחובר למבקר. למשל, להשמיע פסקול של משתה שהתקיים בו וקולות עגלות הלוחמים שעלו אליו, אולי משהו מישושי. באתרים אחרים אנחנו מייצרים "ערכות חושיות" תומכות הדרכה. במוזאון הרעות, למשל, יצרנו "תיק לוחם" אופייני לתקופה, שבו כובע, מפוחית, פינג'ן, המכתב שכתב החייל למשפחתו.

אתם נתקלים לפעמים בהתנגדויות לתהליך ההנגשה?

כן, יש לפעמים התנגדות על רקע תקציבי, או בשל חששות שקשורים ליישום ולתחזוקה של הדברים. לפעמים אתרים אומרים "מגיעים אלינו בעלי מוגבלויות ספורים בלבד, לא שווה לי להשקיע בזה כל-כך הרבה משאבים…" לאלה אני אומרת שמדובר בסיפור הביצה והתרנגולת. כ- 15% מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלויות. אם תשקיעו בהם כך שיהיה להם כדאי להגיע- הם יגיעו!!!. בנוסף, נגישות היא למעשה דבר שטוב לכולם. לכולם יותר נחמד שיש מוצגים מפעילים, הפונים לכל החושים, ולא רק טקסטים ארוכים ומסובכים.

כמו השאלות שאמרתם שאתם שואלים אתר לצורכי תעדוף ההנגשה, שבעיני רלוונטיות לא רק בתהליך של הנגשה, אלא תמיד, לכולם, בשוטף, כדי לחדד את המסרים והמטרות שלנו. בנוסף, סיפרו לי באחד האתרים שאיתם עבדתם, שנתתם להם כלי של טופס אפיון קבוצה עבור איש הקשר שמתאם ביקור באתר, כדי לברר את הצרכים המיוחדים שיש בקבוצה, וכשקראתי את השאלות הללו היה לי ברור שאת חלקן כדאי לשאול לפני מפגש עם כל קבוצה, בלי קשר ל"צרכים מיוחדים", כדי להתאים את הסיור וההדרכה למאפיינים הפיזיים/קוגניטיביים/רגשיים של הקבוצה.

נכון, אם כי לפעמים הביקור מתואם דרך סוכן, ולא ישירות עם האחראי על הקבוצה, אז יותר מסובך להשיג מידע מפורט על הקבוצה, כי הסוכנים לא עושים את הבירור הזה. בנוסף, לפעמים אומרים לך משהו ברמיזה, או במינוחים שצריך להכיר כדי להבין את הדקויות ואת המשמעות של מגבלה כזו או אחרת. אז הדבר הכי חשוב זה מודעות והכנה מוקדמת ומדוקדקת שמונעת חוסר התאמה בהמשך.

ואם יש לי מודעות וגם רצון להנגיש את האתר, אבל התקציב שלי קטן, מה ניתן לעשות?

מודעות ורצון זה הבסיס. משאב נוסף שדרוש, מלבד כסף, הוא זמן. זה תהליך שדורש זמן ותשומת לב. אם יש את אלה – גם בתקציב ממש קטן אפשר לעשות שינויים משמעותיים. הצעד הראשון הוא הכשרה של הצוות, כדי לגייס אותם לנושא, לייצר אכפתיות ולהעלות רעיונות יצירתיים ביחד. בהמשך אפשר לעשות גם דברים קטנים ולא יקרים. במוזאון היהודי בלונדון, למשל, הם יצרו עבור מבקרים עם מוגבלויות, שלא יכולים לראות את המוצגים שבוויטרינה, ערכות חושיות המכילות מיני בשמים כדי להמחיש את הברכות, מכשירי mp3  פשוטים וזולים עם הקלטות של תפילות, מוטיבים שיש על כתר תורה שניתן למשש.

נשמע מקסים, ואכן מחייה את התצוגה לא רק עבור אנשים עם מוגבלויות

נכון, זה המסר המרכזי שלי: תהליך ההנגשה, אם בוחרים להיכנס אליו, משדרג את האתר בכל ההיבטים, לא רק עבור מבקרים עם מוגבלויות. הוא מחדד את החשיבה הן על הרובד של האוצרות והן על רובד ההדרכה.

נגישות "אומרת" בואו תייצרו אפשרויות שונות, כי לא כל המבקרים זהים. לא הכל מתאים לכולם, לא כולם מתחברים לאותו הדבר. המגוון יגרום לכך שכל אחד ימצא את המענה שלו, וזה נכון לא רק לאנשים עם מוגבלות.

2019-06-16T21:56:47+03:00