מידע וכלים נוספים על מאפייני הגיל המודרך – בסדנה על הנושא
תיאור מאפייני הגילאים השונים הוא מוגבל, משום שמדובר בהכללה גסה, וכידוע כל אדם הוא "אחד יחיד ומיוחד". ברור שמלבד הגיל יש עוד דברים שמשפיעים על רגשותיו של אדם, מחשבותיו והתנהגותו. מגדר, רקע תרבותי, צרכים מיוחדים ועוד. בנוסף, בעידן שלנו, בו הטכנולוגיות משתנות כהרף עין, כך גם דרכי צריכת התרבות ואופני התקשורת הבינאישית ("תרבות המסכים"), הרגלי הלמידה והציפיות ל"חוויה" עוברים תמורות. כל אלה נראים היום אחרת ממה שהיו לפני עשור ויותר, וגם חלק ממאפייני הגיל השונים פושטים ולובשים צורה אחרת (אם כי יש כאלה שהם ככל הנראה נצחיים – למשל הצורך באינטראקציה היה קיים תמיד. היום הוא מקבל לעתים מענה דיגיטלי, ופעם – התבטא בדרכים אנלוגיות או בין-אישיות).
לאחר ההצהרות על המגבלות שקיימות בתיאור מאפייני הגיל, בכל זאת אין לנו ברירה אלא לעשות זאת. בבואנו לתכנן הדרכה, אין אנו יכולים להימנע מההכללה, משום שאנו מדריכים קבוצה ורוצים להתאים את עצמנו כמיטב יכולתנו לצרכים של חבריה, לתחומי העניין שלהם, ליכולותיהם. ובכן, אחרי כל ההסתגויות הנ"ל, ומתוך ההבנה שלהכללה יש הרבה יוצאי דופן, וחשוב לנסות ולברר מי הם האנשים העומדים לפנינו בעת ההדרכה המסויימת, להלן סקירה תמציתית של מאפייני תקופות הגיל השונות של תלמידי מערכת החינוך, והמלצות שימושיות להדרכתם בהתאם למאפייניהם:
"חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים" – מאפייני הגיל הרך:
מה נחשב "הגיל הרך"?
מלידה עד 5 – 6
מאפיינים רגשיים וחברתיים:
יש תלות גדולה במבוגר האחראי. ילדים בגיל הרך מרבים לשחק ולומדים על העולם דרך חיקוי. לפיכך, המשחקים הנפוצים הם משחקי תפקיד דרמטיים כמו אמא, אבא, רופא, שוטר, נינג'ה. בנוסף, נפוצה המצאת חברים דמיוניים. במשך הזמן מתפתחת היכולת למשחקים מאורגנים וקבוצתיים כמו מחבואים ותופסת.
ילדים בגיל הרך לומדים להכיר את העולם, ולכן עוסקים בחקר ובגילוי, שואלים הרבה "למה", נוגעים בכל מני דברים.
מאפיינים גופניים:
התפתחות הדרגתית ביכולות המוטוריות של הילד. בהדרגה מתרחש הניתוק מההורה והילד נעשה עצמאי יותר ותלוי פחות באחרים. יחד עם זאת, עדיין יש קושי במוטוריקה עדינה (למשל: היכולת לכפר בגד, לשרוך שרוכים, להשחיל חוט במחט וכד').
מאפיינים קוגניטיביים:
מיקוד הקשב וכושר הריכוז קצרים והמוסחות רבה. החשיבה אסוציאטיבית ואגוצנטרית. בנוסף, הידע הכללי עדיין מצומצם, וכך גם אוצר המילים והמושגים. מאפיין חשוב לאתרי מורשת ומוזאונים היסטוריים הוא שתפישת הזמן מוגבלת, כלומר – אין יכולת להבדיל בין מה שקרה לפני עשר שנים, מאה שנה, אלף שנים וכד'.
המלצות להדרכה:
- אופי הפעילות צריך להיות כמה שיותר תנועתי, פחות "לדבר על".
- כאשר בכ"ז מספרים על משהו, להיות קונקרטיים ולתת דוגמאות – לא לדבר על דברים מופשטים.
- להשתמש בהמחשות המאפשרות להפעיל מגוון חושים, לתת לגעת במוצגים ולמשש אותם.
- לתכנן פעילות במחזורים של עד 15 דקות של "רצף ריכוז".
- להתאים את השפה – להסביר מונחים במילים פשוטות.
- לשים לב לצרכים הפיזיים של הילדים (שירותים, הפסקת אוכל, סיוע בפעולות יומיומיות של מוטוריקה עדינה).
"הבנות על הבנים, הבנים על הבנות" – מאפייני גיל החביון:
מה נחשב "גיל החביון"?
גילאי 7 – 11
מאפיינים רגשיים וחברתיים:
השימוש במלה "חביון" לתיאור גיל ביה"ס היסודי נובע מן ההנחה שהייתה נפוצה במשך שנים רבות בקרב פסיכולוגים העוסקים בהתפתחות האדם, כי האנרגיה המינית בגילאים 11-6 חבויה. כיום ישנן תיאוריות אחרות, המערערות על תפישה זו, אך עדיין ברור כי תקופה זו פחות סוערת מבחינה רגשית (יחסית לגיל ההתבגרות) ויש אנרגיה פנויה ללמידה. הדמויות המשמעותיות בשלב זה, מלבד המשפחה, הן בית הספר, החברים, המורים, והסביבה איתה נמצא הילד במגע. האפיון ההתפתחותי המרכזי של גיל זה הוא התחשבות בצו המציאות לנוכח המאוויים הפנימיים, והבנת הנורמות החברתיות. כלומר, באופן כללי זהו גיל שמתאפיין בקונפורמיות, ברצון לעבוד בקבוצה / ב"חבורה". לתשומת הלב בהקשר הקבוצתי: בשלבים מסויימים בתוך הטווח יש העדפה לקבוצה בתוך המגדר, כלומר בנים ובנות יעדיפו לשחק בנפרד זה מזה. בנוסף, בשלב הזה מתחילים להופיע "מעמדות" בתוך הכתה: "מלך הכיתה" "מלכת הכיתה", "מקובלים" ו"לא מקובלים" ותופעות כמו חרם.
מאפיינים גופניים:
כמו בגיל הרך, עדיין יש צורך רב ב"הוצאת אנרגיה", אך בשלב זה מתפתחת מאוד המוטוריקה העדינה, והילד לומד להשתמש במכשירים (עפרון, מחוגה, מחשב וכד') ומסוגל גם לפעילות שקטה, הדורשת ריכוז ומיומנות.
מאפיינים קוגניטיביים:
בגיל החביון מתפתחת חשיבה הגיונית, שיטתית, שיש בה יותר התייחסות למציאות וקצת פחות לדמיון.
הילד רוכש ידע חדש על העולם ומכיר את כללי החברה בה הוא חי. מתפתחת היכולת למיין , לקטלג, לסווג כל מיני דברים. היכולת לתפוס יותר מאספקט אחד של עניין או חפץ, היכולת להבחין בחוקיות של דברים. רוב הילדים כבר יודעים לקרוא ולכתוב.
המלצות להדרכה:
- לתכנן עבודה בקבוצות – למשל משימות / חידות שיש בהן פעולות של חיפוש, מיון, יצירה, עשייה של דברים בידיים וחשיבה משותפת.
- להשתמש בשפה מובנת ולחזור על מושגים חדשים ובלתי מוכרים.
- להרבות בשאלות מסוגים שונים ולתת גם לילדים מקום לשאול את השאלות שלהם.
- לא להסביר הסברים מורכבים ו/או ארוכים ו/או מופשטים .
- עד כתה ה' מומלץ, באופן כללי, לא לעסוק בתקופות היסטוריות, כיוונים, שרטוטים בקנה מידה, תהליכים מופשטים להתמקד בקונקרטי.
"שש עשרה מלאו לנער וליבו המה" – מאפייני גיל התבגרות
מה נחשב "גיל ההתבגרות"?
גילאי 12 – 18
מאפיינים רגשיים וחברתיים:
זוהי תקופה בה מתחוללים שינויים מהירים וקיצוניים בכל התחומים. המשימה ההתפתחותית בגיל ההתבגרות היא ליצור ניפרדות ועצמאות מבחינה זהותית, ולכן לעתים קרובות הוא מתאפיין במרדנות, בערעור על גבולות, בהתנגדות ובקונפליקטים עם דמויות סמכות. המתבגר עובר מהשקעה עיקרית במשפחה למציאת אוביקט חוץ משפחתי להשקעה רגשית. המתבגרים עסוקים מאד ביחסים בין-אישיים, ומייחסים ערך עצום למעמד בחברה. מחד לעתים מתחילים כבר בגיל זה יחסים זוגיים משמעותיים ומאידך לעיתים בעיה קשה של בדידות.
מאפיינים גופניים:
כבר בגיל טרום התבגרות [בין 9 –12] יש ניצני שינויים גופניים ושינויים הורמונלים ומתחיל להתעצב מראה חיצוני חדש. אלה ממשיכים בגיל ההתבגרות ויכולים לגרום למבוכה והרגשה לא נוחה בקרה המתבגרים. יש אצלם עיסוק נרחב במראה החיצוני ולעיתים תחושה שכולם מביטים עליהם. ההתפתחות הגופנית המואצת מוצאת ביטוי ביצריות מינית ובדחפים שלעתים הם לא מווסתים, וגם במצבי רוח קיצוניים וסותרים. לפעמים יש גם ביטויים של סרבול מוטורי. יחד עם זאת יש נטייה לעסוק בספורט, לפתח כושר פיזי.
מאפיינים קוגניטיביים:
בגיל 15-16 בערך, הפוטנציאל האינטלקטואלי הוא כבר כשל אדם מבוגר – ובחשיבה יכולה להיות מורכבת ועשירה. יש יכולת להבין וליישם מושגים ורעיונות מופשטים, תפישת הזמן מפותחת, יש הגיון, יכולת ניתוח והרכבה ויכולת השלכה. יש יכולת לשער השערות, לבנות תיאוריות, לחשוב על בעיות היפותטיות. קיימת יכולת לתכנן ולהתבונן בנושא מכמה זוויות. הביטוי של המאפיינים הללו הוא עיסוק ברעיונות, ערכים, אידיאולוגיות, השוואה, ניתוח. לעתים יהיה חוש צדק מפותח שיבוא לידי ביטוי ב"התפלספות", ווכחנות, ביקורת על מוסדות פוליטיים וגם ציניות.
המלצות להדרכה:
- להתייחס בתשומת לב לעובדה שהעניין המרכזי אצל רוב המתבגרים הוא בהיבט החברתי, ולבנות פעילות לא שגרתית, שבה יש אינטראקציה בין התלמידים.
- לנסות להציע אתגר אינטלקטואלי.
- להשתמש בחוש הומור, כמה שאפשר.
- לתת מקום נרחב לשאילת שאלות, להעלאת רעיונות, והבעת דיעות. להשתמש למשל במתודות של דיון, דילמה, ועוד כלים הנותנים אפשרות לביטוי עצמי בנושאים ערכיים ואידיאולוגיים.
- להיות מודעים לכך שיש הרבה ניסיון מצדם להתבלט ו"לעשות רושם" ולעתים הם לא יקבלו סמכות בקלות. עם זאת, להציב גבולות ברורים – תוך הסברת הרציונאל העומד מאחוריהם.
- להשתדל לא לקחת באופן אישי תגובות ציניות והערות מזלזלות.
- לא לתת פעילויות מובנות בסגנון משימות בית-הספר (סביר להניח שהם לא ימלאו בשמחה דפי חקר או משימות כתובות אחרות…)