מוזאונים בראי החברה והחינוך

מוזאונים בראי החברה והחינוך

תקציר המאמר

כאן, שם ובכל מקום
מוזיאוני השואה הלאומיים בישראל ובארצות-הברית והגלובליזציה של הזיכרון

המאמר משווה בין שני אתרי הנצחה לאומיים לשואה, הנמצאים במדינות בהן חיות הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. מוזיאונים אלה, שלא כמו אתרי ההנצחה באירופה, אינם קשורים גיאוגרפית למקום שבו התרחשו האירועים אותם הם מבקשים להנציח. ה"עוגן" לקיומם אינו בשימור האתר עצמו, אלא בערכים הקבוצתיים שעמדו בבסיס ההחלטה להקימם. מסיבה זו, אף כי שניהם עוסקים בהנצחת אותו אירוע היסטורי, כל אחד מהם מדגיש נקודות מבט שונות.

הנרטיב ביד ושם מסופר מנקודת מבטו של הקורבן היהודי, ואילו במוזיאון האמריקני מבקשים בו-בזמן הן הזדהות האמריקנים, שעמדו מהצד ולאחר מכן שחררו את המחנות, והן עם הקורבן, שלאחר המלחמה הפך את אמריקה לביתו. עצם בנייתו של מוזיאון שואה לאומי בארצות-הברית הייתה סוגיה שדרשה הסברים מרובים יותר מאשר בנייתו של מוסד כזה בישראל, והמאמר מדגים כיצד כתוצאה מכך הנרטיב שהובנה במוזיאון הזה היה מורכב יותר. באמצעות ניתוח מרכיבי התצוגה ובחינה של הפרוטוקולים המתעדים את הקמתם של שני המוסדות, חושף ומחדד המאמר את קווי הדמיון והשוני האידיאולוגיים של שני המוזיאונים.

להורדת המאמר המלא לחצו כאן
2020-05-09T07:30:56+03:00